התפלת מים – במדינת ישראל קיים מחסור מתמשך במים. מקורות המים הטבעיים – הכנרת והמאגרים התת-קרקעיים – אינם מסוגלים, לספק את כמויות המים המבוקשת למגזרים השונים, גם כאשר מאמצים מדיניות המרסנת את הצריכה. לכן אין מנוס מהעשרת היצע המים ע"י הגברת תפוקת המים ממקורות נוספים, עקב גידול מתמיד באוכלוסייה, ברמת החיים ובצרכי המגזרים השונים, אשר מביאים לעלייה מתמדת בביקוש למים.
העשרת היצע מקורות המים נדרשת נוכח שנות הבצורת הלא צפויות הפוקדות את מדינתנו. התפלת מים מתבצעת על ידי הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם, על מנת לקבל מים הראויים לשתייה או לחקלאות ולכל שימוש אחר במים באיכות מי שתיה.
ישנם תהליכים רבים המסוגלים להפחית ריכוזי מלחים מתמיסות. קיימים שלושה סוגי מי גלם עיקריים המשמשים להתפלה: מים שפירים, מים מליחים ומי ים.
ישנן שתי שיטות עיקריות להתפלת מים והן שיטת תהליכי אידוי, ושיטת תהליך הממברנות.
בתהליך האידוי המים מתאדים בהדרגה במעבר בין מספר תאים בהם רמת הטמפרטורה והלחץ משתנים. בכל אחד מהתאים מתאדה כמות מסוימת של מים, ואילו המלחים נותרים במים שלא מתאדים. המים עם המלחים מסולקים בחזרה לים. אדי המים עוברים תהליך עיבוי, ומתקבלים מים מותפלים.
תהליך הממברנות הוא תהליך פיזיקלי – מכני הדומה לסינון (אוסמוזה הפוכה). בתהליך זה דוחסים את המים המלוחים דרך ממברנות המאפשרות מעבר מים בלבד ומונעות מעבר מלחים.
מתקני ההתפלה במדינת ישראל מבוססים על שימוש בטכנולוגיית האוסמוזה ההפוכה.
תגובות אחרונות